.
"עם הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים על הר הצופים בשנת 1925 היא הייתה מוסד התרבות המרכזי של החברה היהודית בתקופת היישוב, ולימים במדינת ישראל. האוניברסיטה היהודית הראשונה בעולם הוקמה בחסות ההסתדרות הציונית העולמית ועוררה עניין רב בקרב הקהילות היהודיות בעולם. בשנים שלאחר מכן הלכה והתפתחה האוניברסיטה והייתה למוקד של יצירה ומרכז לביסוס תרבות עברית חדשה ששילבה לאומיות עם פתיחות למרכזי התרבות העולמיים; גאולת הפרט היהודי עם קִדמה חברתית; מודרניוּת חילונית עם דתיוּת בעלת גוון מסורתי-היסטורי. ספר זה עוסק באוניברסיטה העברית בירושלים בעשרים שנים מרתקות בתולדותיה, 1967-1948. בתחילת התקופה הזאת, בעקבות מלחמת העצמאות, הייתה האוניברסיטה נתונה במשבר קשה ובסכנת התפוררות בשל הניתוק מהקמפוס בהר הצופים, אולם בסופה, לאחר תהליך של התפתחות וצמיחה חסרות תקדים, קנתה לה האוניברסיטה מעמד של מונופול בשדה האקדמי, והשפעתה הרעיונית, האידיאולוגית והמעשית על החברה הישראלית הייתה עצומה. שיקומה של האוניברסיטה באותן שנים התאפשר בזכות התגייסות הקהילות היהודיות בעולם - הן בסיוע כספי בהקמת בניינים בקמפוס החדש בגבעת רם, הן בהבאת חזית הידע המחקרי העולמי לירושלים..."--Back cover.
Abstract and table of contents also in English.